ע"א 171/67

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על סיווג הפיצויים לעניין דיני מס הכנסה. המשיב, בעל זכויות היוצרים בפרשנות מקראית מפורסמת, העניק זכויות הדפסה והפצה בלעדיות להוצאת מצדה. מצדה חרגה מהרף המוסכם וחילקה יותר עותקים מהמותר, תוך פגיעה במוניטין ובמכירות של המשיב. המשיב ניהל בוררות בעניין וקיבל תשלום פיצויים בסך 60,000 לי ממצדה, בנוסף לתשלום קודם של 30,000 לי. השאלה היא האם פיצוי זה מסווג כתקבול הוני או כתקבול פירות. הראשון אינו חייב במס, ואילו האחרון כן. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט קבע, כי מטרת הפיצוי היא לתקן את הפגיעה ברווחים החייבים במס, וככזה יש לסווגו כתקבול פירות, החייב במס. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שזכות היוצרים עצמה היא מקור הכנסה, והתמלוגים המתקבלים מהרישוי מהווים תקבולי פירות. מאחר שהפגיעה פגעה במקור הכנסה זה, הפיצוי שיקם את המצב ויש לשלבו במקור ההכנסה ולהפוך אותו לתקבול פירות. יתר על כן, מהראיות עולה כי 60,000 ל"י היו אך ורק בגין הפרת זכויות יוצרים בעבר, והסכמת המשיב להפצה שוטפת פוצתה בנפרד. לפיכך, הערעור נדחה, והפיצוי נחשב כהכנסה חייבת.