ע"א 9863/09

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה להשבת מס בולים ששילם המערער, בנימוק שהתביעה התיישנה. מס הבולים המדובר שולם בגין דוחות הקצאת המניות של המערערת. מספר שנים לאחר התשלום המדובר, קבע בית המשפט המחוזי בתיק אחר כי חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בחו"ל פטורות מתשלום מס בולים על דוחות הקצאת מניות, לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999. לאחר מכן ביקשה המערערת לקבל בחזרה את מס הבולים ששילמה, אך המדינה סירבה בנימוק שהתביעה התיישנה, שכן חלפו למעלה משלוש שנים מאז בוצע התשלום. המדינה טענה כי התשלום מהווה מס ששולם ביתר, ולכן יש להחיל את תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים הקבועה בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או תשלום בחסר). המערערת טענה כי התשלום כלל אינו מס, וכי יש להחיל במקומה את תקופת ההתיישנות הכללית הקבועה בחוק ההתיישנות. לחילופין, טענה המערערת כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד פסק הדין במקרה האחר, אשר קבע כי המערערת אכן פטורה מתשלום מס בולים בדו"חות הקצאת המניות שלה. בית המשפט קבע, כי תשלום מס בולים על ידי המערערת מהווה תשלום מס ביתר, וכי חל עליו חוק המסים העקיפים, מה שהופך את תביעתה של המערערת להחזר על כנה. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי התשלום לא היה מס, וציין כי גם מסים המשולמים בטעות מהווים מס לצורך חוק מסים עקיפים. עוד קבע בית המשפט כי תכליתו של חוק מסים עקיפים, שהיא להבטיח את יציבותה וודאותה של כספי המדינה, חלה הן על מסים המעוגנים בדין והן על מסים הנגבים בטעות, ומצדיקה את החלת תקופת ההתיישנות המקוצרת הקבועה בחוק מסים עקיפים בשני המקרים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לשון החוק תומכת בפרשנותו, שכן הגדרת "מס עקיף" בחוק מסים עקיפים כוללת מס בולים. עוד קבע בית המשפט כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד תשלום המס, ולא ממועד מתן פסק הדין במקרה האחר, שכן המערערת לא הביאה כל ראיה לנסיבות שאינן בשליטתה אשר מנעו ממנה לגלות את העובדות המהוות את עילת תביעתה. לבסוף, קבע בית המשפט כי המדינה לא פעלה באופן בלתי סביר בהעלאת טענת התיישנות, וכי התנהלותה הייתה בהתאם להנחיות פרקליטות המדינה בנושא. בהתאם לכך, דחה בית המשפט את הערעור על כל חלקיו והורה למערערת לשלם למדינה 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.