ע"פ 447/87

תקציר

תיק הערעור נסוב סביב החזקת חבילת סמים בלתי חוקיים שנמצאה בדירתו של המערער. פסק דין הרוב, בראשות המשנה לנשיא, דוחה את הערעור על ההרשעה ועל גזר הדין. על פי חוות דעתו של המשנה לנשיא, החלטתם של המערער וחברתו להיכנס לדירה, למרות שידעו כי מתנהל חיפוש משטרתי, מהווה ראיה למניע. פעולה זו, יחד עם התנהגותו התוקפנית של המערער כלפי המשטרה והשבת הסם מהמטבח, מעידים על אשמתו. המשנה לנשיא מדגיש כי הנסיבות ביחד מקימות בסיס מוצק להרשעה, למרות שכל ראיה בנפרד עלולה להיות חפה מפשע. השופט י' באך, הנותן את פסק דין המיעוט, סבור כי אשמתו של המערער לא הוכחה מעבר לספק סביר. השופט בך מדגיש את הפגמים הלוגיים בפסק דינו של בית משפט קמא ואת האופי הספקולטיבי של חלק מהמסקנות. לדעתם, העובדה שהמערער נכנס לדירה בידיעה שהמשטרה נוכחת במקום, אינה מפלילה אותו בהכרח. יכולות היו להיות סיבות אחרות לנוכחותו, וניתן לפרש את התנהגותם של המערער וחברתו בדרכים שונות. בהתחשב בספק הסביר, השופט בך היה מזכה את המערער. השופט מ' בייסקי שותף לדעתו של המשנה לנשיא, לפיה יש לדחות את הערעור. הם מסכימים עם קביעתו של בית משפט קמא כי התנהגותו של המערער, לרבות תוקפנותו כלפי השוטרים, הייתה מהלך מחושב שנועד לאפשר את הוצאת הסם מהדירה. העובדות והנסיבות מובילות את השופט בייסקי למסקנה כי הסם אכן החזיק במערער ותזמר את האירועים להסתרתו. החלטת הרוב, בראשות המשנה לנשיא, מחזקת את ההרשעה ואת גזר הדין, בעוד השופט י' בך חולק על זיכויו של המערער ותומך בו.