ע"א 1184/06

תקציר

מדובר בשני אקדמאים, פלאוט וגורדון, המחזיקים בדעות מנוגדות קיצוניות בקשת הפוליטית בישראל. גורדון תובע את פלאוט בגין לשון הרע על מספר פרסומים של האחרון. בית משפט השלום קיבל את מרבית טענותיו של גורדון והורה לפלאוט לשלם לו פיצויים בסך 80 אלף שקל. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. בית המשפט העליון קבע כי מרבית הפרסומים המדוברים אינם מהווים לשון הרע, או מוגנים כהבעת דעה בתום לב בתגובה לפעילותו של גורדון במרחב הציבורי. עם זאת, השוואתו של פלאוט את גורדון ליודנראט – מועצות יהודיות ששיתפו פעולה עם הנאצים בתקופת השואה – נחשבה לשון הרע ומחוץ לגבולות השיח הציבורי הסביר. עם זאת, נוכח עמדותיו הקיצוניות של גורדון עצמו ופעילותו הציבורית, החליט רוב ההרכב כי חופש הביטוי גובר במקרה זה, ויש לקבל את ערעורו של פלאוט, למעט "הפרסום השלישי", ששניים מתוך שלושה שופטים ראו בו לשון הרע. הנשיא השופט מנחם בן דוד והשופטת נחמה מוניץ דחו את ערעורו של פלאוט על הפרסום השני, ואילו השופט אברהם קיבל את כל טענותיו של פלאוט. הפיצוי נקבע על 10,000 שקל, ושני פסקי הדין של ערכאות נמוכות יותר בעניין ההוצאות בוטלו.