בג"צ 6396/96

תקציר

במקרה של תושבי שכונת מצוקה בבאר שבע, תלו העותרים על הבניין שלהם כרזות המבקרות את העירייה וראש העיר על הזנחתם. פקחי העירייה הסירו רק את הכרזות שכוונו נגד ראש העיר, בנימוק של חוק עזר המחייב רישיון לתצוגות כאלה. כרזות אחרות, כולל מודעות בחירות, נותרו ללא פגע. בית המשפט העליון קבע כי חוק העזר, אף שנועד לשמור על אסתטיקה ובטיחות העיר, אינו אמור לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי. בית המשפט הדגיש כי ניתן להגביל זכויות יסוד רק כאשר הדבר נחוץ ולאזן כראוי עם ערכים אחרים. הכרזות המדוברות לא הוגדרו כ"פרסומות" לפי חוק העזר, ולכן אינן זקוקות לרישיון. בית המשפט הדגיש גם את האכיפה הבררנית הבלתי צודקת של חוק העזר, שכוון רק נגד מי שהביעו התנגדות לראש העיר. פעולת העירייה נתפסה כמפלה ובלתי צודקת, תוך אי שמירה על שוויון בפני החוק. בית המשפט העניק סעד הצהרתי במקום צו מניעה מאחר והכרזות כבר הוסרו. היא הדגישה את הצורך של הרשויות המקומיות לאזן בין רגולציה לחופש הביטוי, ורמזה על חוק עזר לדוגמה שיבוא בקרוב כדי לטפל בסוגיות כאלה. ההחלטה הדגישה את חשיבות ההגנה על התבטאויות פוליטיות, בעיקר בשטח פרטי, ומתחה ביקורת על העירייה על חריגה מכך שהיא אוכפת את חוק העזר באופן סלקטיבי.