ת"א 51371-09-20

תקציר

בית המשפט מצא כי לבנק הנתבע היה חשד סביר לסרב לתת שירותים בנקאיים לתובע על סמך הראיות שהוצגו בתיק זה. החלטת הבנק נמצאה סבירה בשל חוסר ניקיון ואמון בין הבנק ללקוח, וכן בשל ראיות לפעילות חשודה בחשבון הלקוח. זה כלל פערים בין חשבוניות עסקה לנתוני חשבון, מעורבות של צד שלישי המנהל את חשבונות הלקוח שהיה ידוע כרמאי, ורצפים בלתי מוסברים של הפקדות ומשיכות בסכומים זהים. בית המשפט בחן את סבירות החלטת הבנק על סמך המידע שהיה בידי מקבל ההחלטה באותה עת ומצא כי הבנק עמד ברף הראיות לכאורה הנדרש. כמו כן, ציין בית המשפט כי הלקוח יכול לנהל את עסקיו באמצעות ספקים בנקאיים אחרים וכי הנזק לבנק מהמשך הקשר עולה על הנזק הפוטנציאלי ללקוח. השופט גם מתח ביקורת על חוסר גילוי הלב של הלקוח בהצגת עובדות לא נכונות בפני בית המשפט ופסק לטובת הבנק והורה ללקוח לשלם לבנק שכר טרחת עורך דין של הבנק, שנקבע על 11,700 שקל כולל מע"מ. סכום זה ישולם תוך 90 יום, אחרת יצטברו הפרשי ריבית והצמדה.