ת"א 10565-04-09

תקציר

התובעים, צמד בעל ואישה בשם צוברי, ביקשו פסק דין הצהרתי שימנע ביצוע שטר משכנתא ראשון שנחתם בבנק הנתבע. צוברי טען כי הם ערבים ולא לווים, והבנק לא עמד בהתחייבויותיו כלפיהם כערבים יחידים. רשלנות הבנק, לטענתם, הביאה לאי מימוש החוב הערב, ולכן יש לפטור אותם מהערבות. מנגד, הבנק טען כי צוברי הם לווים וקיבל את כל המידע הרלוונטי ככזה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת צוברי, וקבע כי יש לסווגם כערבים על פי החוק. בעקבות זאת נצטווה הבנק להעמיד לצוברי את ההגנות המובטחות לערבים, אך לא עשה כן. בית המשפט קיבל את טענתו של צוברי כי הסכמת הבנק לוותר על שעבוד רכושם של הלווים ובמקום זאת למשכן רק את רכושו של צוברי כבטוחה מהווה רשלנות. כמו כן, הבנק לא הודיע לצוברי על שינוי זה, ובכך הפר את זכויותיהם כערבים. בנוסף, הבנק נמנע מלגלות לצוברי פרטים חיוניים, כגון מעמדם כערבים יחידים, שאיפשר להם לבטל את הערבות. טענת הבנק כי צוברי ידע את הפרטים באמצעות בתם נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא סביר שצוברי הבין את הסיכונים הכרוכים בכך. בסופו של דבר נעתר בית המשפט לפסק הדין ההצהרתי, שפטר את צוברי מהערבות והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל. הבנק נדרש גם להחזיר את הכספים ששילם צוברי בתיק ההוצאה לפועל ולכסות את שכר טרחת עורך דינם, בעוד שהמשכנתא על רכושו של צוברי הייתה אמורה להימחק.