ת"א 10786-09-11

תקציר

המחלוקת בין התובעת, טללי הנגב בע"מ, לבין הנתבעת, עיריית רהט, כוללת מספר תביעות שונות בנוגע לכספים המגיעים לה, שבמרכזן הקמת מרכז מסחרי. התביעה העיקרית נסובה סביב חוב היטל השבחה המובטח בערבות בנקאית. בית המשפט קובע כי שיעור היטל ההשבחה הינו 58,000 ₪, ומאחר והתובעת העמידה ערבות בנקאית בסך 176,000 ₪, יש להחזיר לתובעת את ההפרש בסך 118,000 ₪ בתוספת ריבית. נושא המחלוקת העיקרי השני הוא היטל ביוב. בית המשפט פוסק לטובת התובעת, וקובע כי הנתבעת לא הוכיחה את זכאותה לגבות את ההיטל. חוק העזר המסדיר את היטל הביוב מחייב את העירייה למסור הודעה על ההיטל ולחשב את התעריף, דבר שלא עשתה. זאת ועוד, נראה כי החלטות הממשלה בנוגע להקמת מערכות ביוב ביישובים הבדואים החליפו את חוק העזר, והעירייה לא סיפקה ראיות לכך שגבתה היטלי ביוב מעסקים אחרים. התביעה שכנגד שהגישה העירייה מתייחסת לחוב מים וחניות. באשר לחוב המים, בית המשפט דוחה את טענת העירייה בשל חוסר ראיות וחוסר יכולת לברר את טענות התובע בדבר כפל חיובים. גם התביעה שכנגד בגין מקומות חניה נדחית מאחר שהעירייה לא הציגה ראיות מספקות להיקף החניה שהתובע היה אמור לבנות ולעלותה. לפיכך, התביעה העיקרית מתקבלת במלואה, והעירייה חויבה לשלם לתובע סך של 258,889 ₪ בתוספת ריבית וכן הוצאות משפט של התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.