ת"א 1728-08-07

תקציר

התובע, יובל אברהם, הגיש תביעה נגד הנתבעים; טל יגרמן, דוד מאיר וברוך יגרמן לפיצוי כספי לאחר קריסת אוגדן מערכות יישומים ופיתוח (1989) בע"מ, שהתובע היה בעל מניות ומנהל בה. התובע טען כי הנתבעים, שהיו בעלי מניות ומנהלים בחברת לונג קומפני השקעות בע"מ, התקשרו עמו בעסקה להשתלטות על אוגדן באמצעות מצג שווא. התובעת טענה כי מטרת הנתבעים הייתה לרוקן את אוגדן מנכסיה ולהשתמש בהם לתועלתם האישית, מה שהביא בסופו של דבר לקריסתה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי החברה קרסה בשל מצג שווא של התובע לגבי הנכס העיקרי של אוגדן, ניהול לקוי והיעדר מוצר מוכן לשוק. עוד נטען, כי טענות התובע חסרות שחר, וחלקן קבעו. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת האחריות לקריסתו של אוגדן. התובע ביקש להשתמש בפסק הדין הפלילי נגד הנתבעים כראיה לאחריותם, אך הנתבעים טענו כי פסק הדין אינו מקים את עילת התביעה האישית של התובע נגדם. בית המשפט קבע כי ממצאי פסק הדין הפלילי מהווים ראיה לכאורה, אך נטל השכנוע מוטל על התובע. נמצא כי פסק הדין הפלילי לא קבע את אחריותם הבלעדית של הנתבעים לקריסתו של אוגדן וכי התובע לא הוכיח את עילת התביעה האישית שלו נגד הנתבעים. באשר לנזקים הנטענים, קבע בית המשפט כי רובם נזקים משניים שנגרמו לחברה ולא ניתן לתבוע אותם באופן אישי על ידי התובע. בית המשפט ציין כי חומרת מעשיהם של הנתבעים לא שינתה את ההנחיה למסלול תביעה נגזרת. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובע ויתר על טענותיו בנוגע לזכויותיו במניות של שתי חברות במסגרת הסכם פשרה. בית המשפט דחה גם את תביעתו של התובע לעוגמת נפש ולנזק לא ממוני, שכן הוא לא הוכיח עוולה אישית שנעשתה לו. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת הנתבעים ודחה את טענות התובעת על כולן. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.