ת"א 43814-07-15

תקציר

התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים ותבעה פיצויים ממבטחת הרכב ומנהג המונית בה הייתה באותה עת. הנתבעים הודו באחריות אך חלקו על היקף הנזק. עיקר המחלוקת הייתה באשר לנכות הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, אשר הוערכה על פי תקנות הביטוח הלאומי. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי שחוות דעתו הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. המומחה קבע כי לתובע 7% נכות, המתחלקים שווה בשווה בין התאונה למצב קודם. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה בעניין הנכות הרפואית, וקבע כי פרשנותו של המומחה לתקנות אינה נכונה, אך לתובע אכן נקבעה נכות רפואית בשיעור של 20% על פי התקנות. בית המשפט קיבל גם את ייחוס מחצית הנכות על ידי המומחה למצב קודם, שכן לתובע היסטוריה של בעיות גב. לאחר מכן פנה בית המשפט לסוגיית הפיצויים הכספיים. שכרו של התובע לפני התאונה עמד על 6,600 ₪ לחודש, אשר עלה ל-7,000 ₪ לאחר התאונה. בית המשפט מצא כי רכיב השעות הנוספות בשכר שולם באופן גלובלי ולא הופחת לאחר התאונה, ולא ניתן לראות בהעלאת השכר העלאה. בהתחשב בגילה, בנכותה ובשכרה הנוכחי של התובעת, פסק בית המשפט 20,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים. בגין כאב וסבל פסק בית המשפט את הסכום המקסימלי על פי התקנות, 17,300 ₪. בית המשפט פסק גם 8,000 שקל לסיוע וסיעוד, ו-1,500 שקל להוצאות. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 51,318 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ועומדת להם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.