ע"א 10717/04

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בפוליסת ביטוח רכוש ופרשנותה. הפוליסה, המפורטת בפרק א', משפה נזק או אובדן גופני מקרי ובלתי צפוי, אלא אם כן הסיבה מוחרגת בפוליסה. עוד נקבע בפרק א' כי סכום השיפוי מצוין ברשימה ומוגבל לסכומים הנקובים בה. הרשימה כוללת חריג כללי להפסדים שנגרמו כתוצאה מתכנון לקוי, הנחשב לחריג לכלל. עם זאת, הרשימה כוללת גם סעיף המכונה "הוראת הרחבה", שנראה כי הוא סותר את החריג בכך שהוא כולל נזק עקיף מתכנון לקוי. השאלה המרכזית היא האם הוראת הארכה זו עומדת בפני עצמה או קשורה לפרק א'. מסקנת פסק הדין היא כי ההוראה אינה אירוע ביטוחי נפרד אלא "חריג לחריג", כלומר היא עדיין כפופה להגדרת אירוע ביטוחי בפרק א'. במילים פשוטות, כדי שתהיה חבות על פי הפוליסה, אירוע הביטוח המוגדר בפרק א' חייב היה להתרחש. מאחר שבית המשפט קבע בעבר כי ההוראה הכללית של פרק א' לא קוימה במקרה זה, לא ניתן להחיל גם את הוראת ההארכה. לפיכך הערעור נדחה. בנוסף, נדחה גם הערעור שכנגד על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על הוצאות נוספות, אף שהמערערים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪ בשל נסיבות המקרה. השופט א' רובינשטיין והשופט ש' ג'ובראן מסכימים עם הכרעת הדין.