ת"א 1683-03-15

תקציר

פסק הדין מבטל את החוזה בין התובעים לנתבעים בשל טעות נפוצה באשר למהות הזכויות שיש למפקח על מקרקעי הנתבעת. התובעים, יזמים שרכשו מהנתבעים את הזכויות לבניית 32 יחידות דיור בגדה המערבית, ישיבו את הזכויות בקרקע לממונה. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים סך של 4,747,600 ₪ בתוספת מע"מ, המייצג את הסכום ששולם בגין הזכויות במקרקעין, שיחולק בין הממונה לבין הרשות המקומית אפרת. בנוסף, יפצו הנתבעים את התובעים בגין הוצאותיהם המוכחות, בסך 7,563,381 ₪, בגין עבודות תשתית ופיתוח. סכום זה יחולק שווה בשווה בין הנציב לבין אפרת. בית המשפט לא מצא את התובעים זכאים לפיצויי קיום, אך פסק להם פיצויי הסתמכות, לרבות החזר תשלומים ופיצוי בגין הוצאותיהם. תביעת התובעים להוצאות הנהלה והוצאות כלליות נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. עוד נקבע בפסק הדין כי התובעים אינם אשמים ברשלנות תורמת ולכן סכום הפיצויים שנפסק אינו מופחת. נטל התשלום מתחלק שווה בשווה בין הנציב לבין אפרת, בהתאם לתפקידם בהתקשרות המשולשת. מספר טענות נוספות, לרבות טענות בדבר אשם תורם, התיישנות ותקנת השוק, נדחו. תביעות התובעים להחזר ערבות בנקאית וארנונה נדחו אף הן, כאשר הראשונה הוסדרה והאחרונה נזקקה להליך נפרד. לבסוף, בית המשפט לא פסק לתובעים פיצוי בגין אובדן רווחים, וכל צד יישא בהוצאות חוות דעת המומחה שלו.