בר"ע 19/66

תקציר

צו המועצות המקומיות תש"י-1950 וספחיו מתווים את תהליך שומת המס, לרבות יצירה, תיקון ובחינה של לוחות זמנים לשומות מס. על פי חקיקה זו, ניתן לבדוק לוחות זמנים של שומות מס על פי דרישה. אם הבקשה נדחית על ידי ועדת השומה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שבסמכותו להכריע בעניין. עם זאת, על פי סעיף 16(ב) לפקודת המועצות המקומיות, פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בערעורים אלה הם סופיים ולא ניתן להמשיך ולערער עליהם. מדובר בחלקת קרקע המוחזקת על ידי חברה בתחום שיפוטה של מועצה מקומית. המועצה ביקשה לבחון מחדש את שומת המס של הקרקע, אך ועדת השומה דחתה בקשה זו. החברה ערערה על דחייה זו לבית המשפט המחוזי, שביטל את השומה. המועצה המקומית ביקשה רשות לערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר נדחתה בנימוק שפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא סופי לפי סעיף 16(ב) לפקודת המועצות המקומיות. בית המשפט העליון קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי במקרה זה הוא אכן החלטה סופית כמפורט בסעיף 16, ולפיכך אין בסיס משפטי לערער על החלטה זו עוד יותר, גם אם נפלו טעויות בדין. בית המשפט הדגיש כי סמכותו של בית המשפט המחוזי בעניינים אלה ברורה, ולא ניתן לערער על החלטותיו אלא אם כן זוהה חוסר סמכות, מה שלא היה המקרה כאן. יתר על כן, בית המשפט ציין כי סמכותו להתערב מוגבלת, וטעויות בדין אינן שוללות מבית המשפט המחוזי את סמכותו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והשומה המקורית נותרה על כנה.