ע"א 9370/09

תקציר

למערער, שעלה לישראל מדרום אפריקה בשנת 1978, היה קשר עסקי עם עזרא קריגר, שהיה חייב לו למעלה מ-1.2 מיליון דולר. לצורך פירעון החוב, הקצה קריגר למערער זכויות שונות בהן החזיק כנגד חברת גן פקאן קבלנות והנדסה בע"מ. הזכויות הוגדרו בהסכם בשם פרטיכל, שהתווה את הסדר החובות ההדדי בין חברת מ.ק.ר אחזקות ונדל"ן בע"מ לבין גן פקאן. המערער ביקש אישור מהמשיב, עורך דין במקצועו, כי הזכויות שהוקנו לו על ידי קריגר תקפות, והמשיב מסר זאת במכתב. עם זאת, המשיב לא יידע את המערערת כי זכויותיה של מ.ק.ר לקבלת כספים מגן פקאן מותנות בכך שמ.ק.ר תמלא את התחייבויותיה כלפי גן פקאן. בהמשך ביטלה גן פקאן את ההסכמים עם מ.ק.ר בשל הפרת התחייבויותיה של האחרונה, שהפכה את הזכויות המוקנות למערערת לחסרות ערך. המערערת תבעה את המשיב בגין רשלנות והפרת התחייבויות, ודרשה פיצוי בסך של כ-6.7 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את התביעה, והוביל לערעור זה. השופט א' גרוניס, בהסכמת השופטים א' א' לוי וא' ארבל, דחה את הערעור בקובעו כי המשיב מסר למערער את כל המידע הדרוש ואינו אחראי לכך שהמערער לא עיין במסמכים הרלוונטיים. עוד ציינה השופטת כי המשיב שימש צינור טכני למיצוי זכויות ולא הייתה לו כל מעורבות במערכת היחסים בין המערער לקריקר.