ע"א 448/69

תקציר

במקרה זה מדובר בקבלן בניין שלקח דירה מבניין שבנה לשימושו הפרטי. הסוגיה המשפטית המרכזית היא האם מעשה זה מהווה אירוע חייב במס, ובפרט "העברת מניות עסקיות לרכוש פרטי" לצרכי מס הכנסה. **עיקרון משפטי:** העיקרון המשפטי המרכזי המיושם במקרה זה נגזר מפסק הדין של בית הלורדים האנגלי ב-**Sharkey v. Wernher (1955)**. עיקרון זה קובע כי כאשר נישום ממיר מניות עסקיות לשימוש פרטי, מתייחסים אליו כאל מכירה לפי שווי שוק. לאחר מכן, על הנישום לתת דין וחשבון על מכירה רעיונית זו בחשבונות העסקיים שלו, ולשלם מס על כל רווח רעיוני שמומש מהעסקה. **אימוץ העיקרון בישראל:** בית המשפט העליון, בבג"א 217/65, 221/65 (שלמה כהן נ' גובה מסים, גוש דן)**, אימץ בעקיפין את ההלכה משרקי נ' ורנר. תקדים זה יושם אז על המקרה הנוכחי. **טענות המערער והפרכות בית המשפט:** המערער העלה מספר טענות: * **הדירה לא הייתה חלק ממלאי העסק:** המערער טען כי בנה את הדירה במיוחד לשימושו הפרטי והיא מעולם לא נועדה להיות חלק מהמלאי העסקי שלו. * **הפרכת בית המשפט:** טענה זו לא הועלתה בבית המשפט המחוזי ולכן לא ניתן היה לדון בה בשלב זה. * **Sharkey v. ורנר נבדל על ידי מייסון נגד אינס:** המערער טען כי פסק הדין בעניין Sharkey v. ורנר הוגבל על ידי החלטת בית המשפט האנגלי לערעורים ב-**Mason v. Innes (1967)**, שקבע כי אנשים מקצועיים אינם כפופים לכלל זה, אלא רק סוחרים בעלי מניות במסחר. * **הפרכת בית המשפט:** בית המשפט מצא כי עובדות המקרה הנוכחי אינן דומות לאלה של מייסון נגד אינס. בית המשפט הדגיש כי קבלנים, כמו המערערת, נדרשים לנהל את חשבונותיהם על בסיס מסחרי. זה מבדיל אותם מהאנשים המקצועיים ב-Mason v. Innes ועושה את Sharkey v. כלל ורנר ישים. * **תיקון חקיקה (סעיף 85 לפקודת מס הכנסה):** המערערת טענה כי תיקון חקיקה מאוחר יותר בישראל בשנת 1968, אשר לכאורה עיגן את העיקרון בעניין Mason v. Innes, ציין כי החוק שהיה נהוג בישראל לפני התיקון לא היה הלכת ורנר. * **הפרכת בית המשפט:** בית המשפט דחה טענה זו. הוא ציין כי הלכת ורנר אומצה בעקיפין בפסיקה הישראלית כבר בשנת 1966 (עניין שלמה כהן), עוד לפני התיקון. יתר על כן, תיקוני חקיקה יכולים לפעמים לשמש להבהרה או אישור של חוק קיים במקום להציג עקרונות חדשים לחלוטין. **חידוש משפטי:** החידוש המשפטי המשמעותי בפסק דין זה הוא **האישור והיישום של Sharkey v. עקרון ורנר בהקשר המס הישראלי**. מקרה זה מאשר כי התפיסה של התייחסות להעברת מניות עסקיות לשימוש פרטי כמכירה רעיונית לפי שווי שוק היא עיקרון מבוסס בדיני מס הכנסה בישראל. הוא מבהיר כי עיקרון זה חל על סוחרים וקבלנים המנהלים את חשבונותיהם על בסיס מסחרי או רווחי, גם כאשר ההמרה היא לשימוש אישי, בתנאי שהפריט היה מלכתחילה חלק מהמלאי העסקי שלהם. בית המשפט גם הפגין גישה קפדנית להוגנות פרוצדורלית בכך שפסל טיעונים שלא הוצגו בשלב המשפט הראשוני.