עה"ג 54608-01-25

תקציר

השופטת, רות רונן, דחתה את הערעור על ההחלטה להוציא צו פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור לעבריין מין. המערערת טענה כי החלטת בית המשפט לא התבססה על הערכת סיכונים עדכנית, כנדרש בחוק. עם זאת, השופטת רונן הסבירה כי החוק אינו קובע את תקופת תוקפן של שומות כאלה, וההנחיות האתיות מצביעות על כך שהן תקפות בדרך כלל לשנתיים. היא קבעה כי המועד המרכזי להערכת רעננות הערכת הסיכונים הוא מועד הגשת הבקשה לצו פיקוח, ולא מועד קבלת ההחלטה. במקרה זה, ההחלטה התקבלה בתוך פרק זמן סביר של שנתיים מהערכת הסיכון האחרונה. כמו כן, הדגישה השופטת כי חוסר שיתוף הפעולה של עברייני המין עם המרכז להערכת סיכונים מצדיק הסתמכות על הערכות מסוכנות קודמות, שכן ההנחה היא שהסכנה הנשקפת מהם נמשכת. כאן, ההערכות הקודמות מצאו באופן עקבי רמת סיכון גבוהה, וסירובו של המערער לשתף פעולה הצביע על כך שהסכנה לא פחתה. עוד ציינה השופטת כי המערער יוכל לעבור הערכת סיכונים תקפה ולהגיש בקשה לבחינה מחודשת אם יבחר לעשות כן. לבסוף אישר השופט כי המערער יכול להגיש חוות דעת פרטית, אך היא לא תבטל את הערכת הסיכון הרשמית. בהתחשב בשיקולים אלה, הגיע השופט רונן למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את הערעור.