ע"א 24714-03-19

תקציר

הערעור נועד לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שפסק לטובת תביעת הנזיקין של המשיב בגין מעצר שלא כדין ולשון הרע נגד המערער. בית המשפט מצא כי המעצר לא בוצע בהתאם להוראות הדין וכי ההחלטה לעצור את המשיב התקבלה ברשלנות ובחוסר סבירות. עוד נקבע בפסק הדין כי פעולת המשטרה לעצור את המשיב אינה מוצדקת, שכן לא היה יסוד אובייקטיבי להניח כי לא ישתתף בהליכי חקירה. יתר על כן, המשטרה לא שקלה אמצעים מגבילים פחות. גם טענות המערער בדבר הקשר הסיבתי והנזק נדחו, שכן בית המשפט סבר כי מעצרו של המשיב, כשלעצמו, גרם לנזק לא ממוני. בנוסף, פסק בית המשפט כנגד המערערת בתביעת לשון הרע, בקובעו כי תביעת המשיב לא התבססה על פרסום אלא על מעצר שלא כדין. המערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. הערעור לא הצליח להוכיח כל טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהובילה לדחייתו.