רע"פ 2392/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על גזר דין שהוטל על ידי בית משפט שלום. המערער הורשע בשני סעיפים של הסעת שוהים בלתי חוקיים לישראל. האירוע הראשון התרחש באפריל 2003, והשני בינואר 2004. בית משפט השלום הרשיע את המערער על סמך הודאתו וגזר עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, מתוכם 45 ימי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. לאחר מכן טען המערער בפני בית המשפט המחוזי כי מעשיו ביחס לאישום הראשון היו מוצדקים בשל מחסום צה"לי שחסם את הכביש בו נסע. עוד טען כי הנוסע שהסיע באירוע השני היה למעשה תושב חוקי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי המכתב שהוצג כראיה על ידי עורך דינו של המערער אינו מסמך משפטי מספק, וכי בית משפט השלום שקל בכובד ראש את נסיבות המקרה. לאחר מכן ביקש המערער רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, תוך התמקדות בנסיבותיו האישיות ובחוקיותו הנטענת של הנוסע באירוע השני. עם זאת, הבקשה נדחתה, שכן הטענות שהועלו לא עמדו בדרישות רשות הערעור, והעונש שהוטל עלה בקנה אחד עם מדיניות הענישה המקובלת. בית המשפט הדגיש את הסיכונים הכרוכים בהסעת שוהים בלתי חוקיים ואת הצורך בענישה מרתיעה. המערער חויב להתחיל לרצות את עונשו במועד שנקבע.