עת"מ 36079-08-15

תקציר

העותרת ביקשה לרכוש מקרקעין בבעלות המשיבים, אשר התכוונו למכור את הנכס בדרך של מכרז פומבי. העותר ביקש לחייב את המשיבים למכור לו את הנכס במישרין, ללא מכרז, בטענה כי יש להעניק לו פטור לפי תקנות חובת המכרזים. עוד טען העותר, כי החלטת המשיבים לערוך מכרז הייתה בלתי סבירה, פגעה בזכויותיו לכבוד האדם ולחופש התעסוקתי, וכי הוא הופלה לרעה לעומת דיירים מוגנים אחרים להם מכרו המשיבים נכס ללא מכרז. זאת ועוד, טען העותר, כי המשיבים נתנו לו הבטחה שלטונית למכור לו את הנכס. בית המשפט קבע, כי החלטת המשיבים לצאת למכרז פומבי הייתה סבירה, כנדרש בחוק חובת המכרזים ובתקנות חובת המכרזים. בית המשפט הדגיש כי הפטור ממכרז הוא חריג לכלל ויש להצר את תחולתו. נמצא כי השימוש הטוב ביותר בנכס, על פי חוות הדעת התכנוניות, יהיה למגורים ולמסחר, בעוד שהעותרת השתמשה בו לניהול עסק מוסך. בית המשפט ציין כי העותרת החזיקה רק בחלק קטן מהנכס הכפוף לחכירה מוגנת, ומכירת הנכס בדרך של מכרז תמקסם את ערכו, שהוא נכס ציבורי. לפיכך הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיבים איזנו כראוי בין האינטרסים הכלכליים של העותר לבין האינטרס הציבורי. בית המשפט דחה את טענת הקיפוח, וקבע כי הנכסים שנמכרו ישירות לדיירים מוגנים אחרים ללא מכרז אינם ברי השוואה לנכס המדובר. נכסים אלה יועדו לשימור, ממוקמים בחזית המגרשים, וכללו בעיקר דירות מגורים, ואילו רכושה של העותרת היה ממוקם בחלק האחורי של החלקות, לא יועד לשימור, ושימש למטרות עסקיות. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת העותר כי המשיבים התחייבו לממשלה למכור לו את הנכס. במכתב שצוטט על ידי העותר כמכיל הבטחה כזו נאמר רק כי בקשתו תיבחן לאחר שסוגיות תכנוניות יוסדרו, דבר שבית המשפט ציין כי אכן קרה. לסיכום, קבע בית המשפט כי החלטת המשיבים לצאת למכרז פומבי הייתה סבירה, דחה את העתירה והורה לעותרת לשלם את הוצאות המשיבים.