מ"ח 4191/11

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת המבקש לדחות את פסק הדין על סמך ראיות חדשות שהוצגו. טענתו העיקרית של המבקש נסובה סביב חזרתו בתשובה של עד מפתח, באסל, שהעיד בעבר נגד המבקש אך כעת טוען כי עדותו הייתה שקרית. בית המשפט נוקט משנה זהירות בבואו לבחון את טענותיו האחרונות של באסל, בהתחשב בנסיבות שבהן הועלו ובהשלכות עדותו הקודמת. השופט מציין כי באסל חזר בו רק מחלק מעדותו, והותיר על כנה את האשמותיו נגד נאשמים אחרים. בית המשפט מוצא את הסבריו של באסל להצהרותיו המפלילות הראשוניות אינם משכנעים ואינם עקביים, בעוד גרסתו האחרונה סותרת הן את עדותו הקודמת והן את הראיות החיצוניות. יתר על כן, השופט מדגיש כי משפטים חוזרים הם חריגים ולא "ערעור נוסף", והראיות החדשות שהוצגו אינן עומדות בסף המהימנות המצדיק זאת. יתר הטענות שהעלה המבקש, שאינן קשורות לחזרתו של באסל, נשקלו אף הן ונדחו, כפי שנדונו בעבר בערעור. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי עקרון הסופיות גובר על הטענות שהוצגו ושומר על פסק הדין הקיים.