בד"מ 22/11

תקציר

פסק הדין מתייחס לקובלנה משמעתית שהוגשה נגד עורך דין בגין אי תשלום כספי לקוחות ואי מענה לתלונה. תלונה זו היא חזרה על תלונה קודמת שהוגשה נגד אותו עורך דין מאותה עילה. שני הצדדים הגיעו להסדר טיעון בתיק הקודם, שכלל את התנאי שעורך הדין יסיר את מחדליו על ידי הסדרת החוב ללקוחותיו. עם זאת, החוב לא נפרע. הנאשם טען כי יש לדחות את התלונה שכן הוא כבר נשפט והורשע באותה עבירה, שאינה ניתנת לחידוש. המתלוננת, לעומת זאת, טענה כי העבירה ניתנת לחידוש וכי אי עמידתו של עורך הדין בהסדר הטיעון מהווה עבירה חדשה. בית המשפט בחן את טענת "כבר נשפטתי" לפי סעיף 149(5) לחוק סדר הדין הפלילי ופסקי דין קודמים. נקבע כי מדובר בעבירה נמשכת ולא בעבירה מתחדשת, וכי הימנעותו המתמשכת של עורך הדין מלפרוע את החוב מהווה מערכת עובדתית אחת שבגינה ניתן להרשיעו פעם אחת בלבד. לפיכך, קיבל בית המשפט את טענת הנאשם ודחה את התלונה, בקובעו כי אין להעמידו לדין פעמיים בגין אותה עבירה.