ע"פ 2211/21
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין דוחה ערעור שעניינו הרשעה בהריגה בקלות דעת בעקבות תאונת דרכים. ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא, והדגישה את הקושי להפוך קביעות עובדתיות ומהימנות ללא נסיבות חריגות. במוקד המקרה עמדה תאונה בה ניסה המערער לעקוף רכב, וכתוצאה מכך התנגש בנתיב נסיעתו של המנוח. בית משפט קמא העדיף את ראיות בוחן התנועה על פני מומחה ההגנה, תוך שהוא מצטט ממצאים אמפיריים מפורטים העולים בקנה אחד עם התנגשות חזיתית. כשלים חקירתיים לכאורה לא נמצאו מספיקים כדי לבסס ספק סביר. הודעתו של עד הראייה סלאמה במשטרה, למרות השינויים שביצע לאחר מכן, נחשבה אמינה, שכן בית משפט קמא מצא כי פסילתו נבעה ככל הנראה מחוסר רצון להיות מעורב בהליך המשפטי של המערער. ערכאת הערעור דחתה את טענת המערער כי התנהגותו עולה כדי רשלנות ולא פזיזות, וציינה את מודעותו שלו עצמו לסכנה שבכביש ולסיכונים הכרוכים בעקיפה. בית המשפט הותיר על כנו את ההרשעה בהריגה בקלות דעת, בהתבסס על עקרונות משפטיים מבוססים המבחינים בין פזיזות לרשלנות. גזר הדין נקבע כהולם בהתחשב בחומרת העבירה ולא הצדיק התערבות בערעור. המערער נצטווה להתחיל את ריצוי עונשו במועד ובמקום מוגדרים, כאשר השופטים אלרון וכנפי-שטייניץ הסכימו עם פסק דינו של השופט גרוסקופף.
ע"פ 2211/21 אמיר בדארנה נ' מדינת ישראל, עליון (14.7.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.