דב"ע נו/46 - 01

תקציר

בית הדין האזורי נצרת דחה תביעה בעניין פגיעה בעבודה מחמת התיישנות, אך פסק לתובע הוצאות משפט לדוגמה בסך 12,000 ₪ מהמערערת. עובדות המקרה עניינן בפגיעה בעבודה שנגרמה למשיב בשנת 1993, והערעור נגע לדחיית תביעתו כנגד החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין הפגיעה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה שכן הוגשה מעבר למגבלת 30 הימים וקבע כי התנהלות המערערת מטעה, ובכך פסק הוצאות לדוגמה למשיב. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון על הוצאות המופת. בית המשפט הכיר בטעותו של המערער בשליחת מכתב מטעה, אך מצא גם את הימנעותו של המשיב מלהבהיר את הסתירה במכתבים שהתקבלו. בית המשפט הבין אמנם את תסכולו של בית המשפט המחוזי, אך קבע כי ההוצאות לדוגמה שנפסקו היו מופרזות ולא היו צריכות להיות מוטלות מבלי לתת למערערת הזדמנות להגיב. תחת זאת, פסק בית המשפט העליון הוצאות גבוהות מהרגיל בסך 3,000 ₪, בהתחשב בטעותו של המערער. ההחלטה הייתה שהערעור התקבל באופן חלקי, וההוצאות שנפסקו היו 3,000 שקל בתוספת מע"מ לשתי הערכאות, במקום פסק הדין של בית הדין האזורי.