ת"א 27415-01-22

תקציר

מדובר בשתי תביעות נגדיות בגין לשון הרע בין יופה לאזולאי, הנובעות מתגובות שהוחלפו בדף הפייסבוק של גן יבנה. השופט פותח בקביעה כי ההתבטאויות המתפרסמות על ידי שני הצדדים מהוות "פרסום" כהגדרתו בחוק, ועובר לבחון האם פרסומים אלה משפילים, משפילים או פוגעים בצד השני, ובכך עולים כדי לשון הרע. השופט קובע כי הפרסום של יופה מאשים את אזולאי בעבירות פליליות הקשורות לבניית ג'ימבורי, תוך רמיזה לשחיתות ושימוש בכספי ציבור. מאחר שיופה לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענות אלה, השופט קובע כי פרסומו מהווה לשון הרע וחסר הצדקה. מצד שני, פרסומיו של אזולאי, אף שהם פוגעניים, אינם מהווים לשון הרע באופן אישי, אלא ביחד הם מציגים דימוי שלילי של יופה. בהתייחסה לסוגיית הפיצויים מציינת השופטת כי פסיקת לשון הרע מכוונת למטרות שונות, ובהן פיצוי התובע, הטלת סנקציה עונשית וחינוך הציבור. בהתחשב בחומרת הפרסומים, השפעתם הכלכלית הפוטנציאלית והכוונה לפגוע בשני הצדדים, פסק השופט לאזולאי פיצוי בסך 30 אלף שקל בגין פרסומו של יופה. עבור פרסומיו של אזולאי פסק השופט ליופה 5,000 שקל. בנוסף, יופה חויב לשלם לאזולאי 7,500 שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. לשני הצדדים ניתנים 30 יום להסדיר את הסכומים, אשר יחייבו ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק אם לא ישולמו במסגרת הזמן הנקובה.