ת"א 67038/04

תקציר

הגב' תמר ליכט הגישה תביעה נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ לפיצויים לאחר שחשבונות הבנק שלה עוקלו, לכאורה שלא כדין, וגרמו לה לנזקים. ההגבלות נבעו מסירובו של הבנק לכבד כמה צ'קים שנמשכו מחשבונותיה. בית המשפט מצא כי פעולות הבנק היו מוצדקות בכל המקרים למעט אחד, כאשר הבנק פעל שלא כדין בסירובו לפרוע שיק על סך 3,000 ₪. סירוב זה גרם לתובע יסוד סביר להניח כי השיק לא יכובד, והבנק חויב לפצות את התובע בגין הנזקים שנבעו מאירוע ספציפי זה. הקביעה התבססה על כך שהתובעת הפקידה שוב ושוב מזומנים ו/או שיקים של צדדים ג' לכיסוי השיקים שציירה, ובכך נוצרה הבנה כי הבנק יאשר חריגות עתידיות, דבר שלא עשה במקרה זה. עם זאת, פעולות הבנק בכל הסירוב האחר לכבד שיקים נמצאו כדין, שכן הבנק לא היה מחויב להעמיד אשראי לתובע, במיוחד נוכח היעדר מסגרת אשראי מאושרת ואי עמידתה התכופה של התובעת בתנאי ההסכם שלה עם הבנק. בסיכומו של דבר, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לבנק 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ.