תמ"ש 16199-06-20

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה היא האם לנתבע זכות לגור בדירה ברחוב ר' ללא דמי שכירות או שמא הוא נדרש לשלם דמי שכירות לתובע, שבבעלותו 90% מהדירה, עבור חלקו. התובעים ניסו לבסס את תביעתם על סעיף 115 לחוק הירושה, שהשופט מצא שאינו רלוונטי, וכן טענו כי על הנתבע לשלם דמי שימוש, שגם הם נדחו. הנתבע טען כי יש להם זכות בלתי חוזרת להשתמש בדירה ללא תמורה, והשופט קיבל אותה וקבע כי התובע ואחותו ד' התחייבו לאפשר לנתבע להתגורר בדירה ללא דמי שכירות בטרם יעבירו את הזכויות בדירה אחרת לד'. השופטת קבעה כי עדויותיהם של התובע וד' הכילו סתירות ולא היו אמינות, בעוד שעדותו של הנתבע הייתה עקבית ואמינה. לפיכך, התביעה לדמי שימוש נדחתה, והוחלט על פירוק שיתוף הזכויות בדירה ברחוב ר' על ידי מכירת הדירה כפי שהיא תפוסה, כאשר התמורה התחלקה בין התובע לנתבע, והתובע חויב לכסות את הוצאות הנתבע בסך 20,000 ₪.