ע"פ 2249/18

תקציר

בפסק דין זה של ערכאת הערעור דן בית המשפט בערעור שעניינו עונש בגין הצתה בכוונה לפגוע, וחזר על קביעותיו של בית משפט קמא. בית המשפט קיבל את הערעור על גזר הדין המקורי אך דחה את הטענה כי העונש חמור מדי, דבר המאותת על הצורך לאזן בין צדק להרתעה. המערער הצית את דירת משפחתו מתוך נקמה, תוך שהוא חושד בבגידה, תוך סיכון עשרה אנשים, בהם בת זוגו ההרה וילדיו, שסבלו מהשלכות בריאותיות חמורות. הוכרה חומרת ההצתה, במיוחד כאשר היא פוגעת בחיי אדם, והודגשה הצורך בענישה מחמירה בשל אופייה הבלתי מבוקר והמסוכן. בהסתמך על תקדימים משפטיים והדגיש את חומרתם של מעשי אלימות כאלה במשפחה, במיוחד כלפי נשים על ידי בני זוגן, מצא בית המשפט הצדקה לשנות את טווח הענישה מארבע עד שש שנים של בית משפט קמא לארבע עד שבע שנים. נוכח איומיו המתמשכים של המערער וסירובו להשתתף בתכנית שיקום, החמיר בית המשפט את עונשו מארבע לשש שנים, תוך שהוא מקיים את עיקרי פסק הדין הראשוני תוך הכרה בצורך בענישה מרתיעה בתיקי אלימות במשפחה. פסק הדין ייכנס לתוקף כפי שתוקן ביום 7.1.2019.