רע"פ 4753/22

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי היא אינה עומדת בקריטריונים המחמירים הנדרשים לערעור "גלגול שלישי". ערעורים כאלה שמורים לתיקים הנוגעים לשאלות משפטיות עקרוניות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים או לחשש לעיוות דין, שאף אחת מהן אינה מיושמת כאן. התיק התמקד בשאלה האם סעיפים מסוימים מהווים הסתה לאלימות, כמפורט בסעיף 144ד2 לחוק העונשין. למרות טענות המבקש, בית המשפט לא מצא טעויות משמעותיות בפסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר או שהראיות החיצוניות בהן נעשה שימוש השפיעו על הכרעת הדין. היא הסכימה עם הערכות קודמות לפיהן הכתבות משבחות אלימות ומהוות סיכון ממשי להסתה למעשים כאלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההתחשבות במקרי הסתה, וציין את ההשפעה החברתית של גזענות ואלימות, במיוחד בעידן הדיגיטלי. היא דחתה את הטענה כי קיימת סוגיה המחייבת פרשנות מחודשת של גבולות משפטיים הנוגעים לחופש הביטוי. תחת זאת, בית המשפט חזר והדגיש כי יש לנתח את כל ההקשר של הפרסום, לרבות התוכן, הנסיבות וההשפעה הפוטנציאלית על הקהל. פסק הדין אישר פרשנויות משפטיות מבוססות והדגיש כי הבקשה לא הציגה טעם ענייני לערער על המסגרת המשפטית הקיימת או על הליכי בית המשפט קמא.