ע"מ 32523-06-15

תקציר

המערער עזב את ישראל בשנת 2002 ולא הודיע למשיב על עזיבתו ולא עדכן את כתובתו. בשנת 2003, בעת שהותו של המערער בחו"ל, הוציא המשיב שומה לפי מיטב שיקול דעתו, לפיה על המערער לשלם מס בסך 2,653,264 ₪. בשנת 2015 התנגדה המערערת לשומה, אך המשיב סירב בנימוק של החמצת מועד. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט וטען כי המשיב היה צריך לקבל את התנגדותו וכי השומה בטלה בשל הימנעותו של המשיב מלשלוח לו את הודעת השומה ונימוקיה במועד. המשיב טען כי טענת המערער היא ניסיון להאריך את ההליך וכי השומה נשלחה לכתובתו האחרונה הידועה של המערער. בית המשפט בחן את העובדות ומצא כי המערער לא עדכן את כתובתו ולא ניהל באופן פעיל את ענייני המס שלו, למרות שמינה מייצגים שונים. עוד צוין, כי המערער נמנע מהבאת עדים מכריעים להעיד. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי המשיב אינו אשם בסירובו להאריך את מועד הגשת ההתנגדות וכי השומה תקפה. כמו כן, למשיב הייתה זכות להשמיד את החומר שבתיקו של המערער, כפי שנעשה על פי דין. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 25,000 ₪.