בג"צ 2944/10

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט את חוקיותו ותחולתו של הסכם המשכיות לזכויות פנסיוניות בין עובדי המדינה לקרנות הפנסיה, בעקבות תיקונים לחוק הפיקוח על הביטוח וקביעת תקנות אחידות. בית המשפט קבע כי הסכם ההמשכיות, שנחתם לפני למעלה מ-30 שנה, עדיין עומד על תילו ואינו בטל בשינויי חקיקה אחרונים או בתקנות האחידות. הסכם זה נועד להגן על זכויות הפנסיה ולהבטיח כי עובדים העוברים מקרנות פנסיה לתפקידים ממשלתיים יוכלו לפרוש עם הטבות המשקפות את כלל שירותם, המחושבות לפי שכרם הסופי, בכפוף לתקרה המבוססת על נוהלי הקרן. בית המשפט מצא כי ההסכם נושא מאפיינים מעין-קנייניים, המתיישבים עם מעמד משפטי היברידי המחבר בין חוק הגמלאות, חוק הסכמים קיבוציים ותקנון קרנות הפנסיה. בית המשפט הכיר באופיים הייחודי של הסכמים אלה בהשוואה לתקנות קרנות הפנסיה הרגילות, והדגיש את חשיבותם בשמירה על זכויות העובד הפנסיוני ללא פחת משינויים בתקנון הקרן. פסק דינו של השופט מלצר הדגיש את חשיבות השמירה על זכויות אלה, תוך הכרה בזכויות אישיות מוקנות ובציפיות קניין לגיטימיות, תוך אימוץ גישה פרשנית להרמוניה בין הסכם הרציפות לבין התקנות הקיימות. פסק הדין מחייב חישוב מחדש והשבת הטבות לעותרים בהתאם לפרשנות זו, תוך הבטחת אחריות המדינה, כמעסיק האחרון, לסכסוכי תשלום פנסיה, המתפרשים לטובת שמירה על ביטחונם הפנסיוני של העובדים.