LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תת"ע 8927-09-25

החלטה תעבורה עכו

📋
מספר הליך8927-09-25
📂
סוג הליךתת"ע
📅
תאריך14 ביולי 2026
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזעכו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםשאדלי נסאר נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםיונת הברפלד-אברהם

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו בתיק תת"ע 8927-09-25 (מדינת ישראל נ' נסאר), תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים וביישומם במקרה הנדון. ### 1. המסגרת הנורמטיבית לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הסמכות לבטל פסק דין שניתן בהיעדר נאשם מעוגנת ב**סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982**. הפסיקה העמידה שני מבחנים מצטברים/חלופיים שעל המבקש להוכיח על מנת לזכות בביטול: * **סיבה מוצדקת לאי-התייצבות:** על המבקש להוכיח כי היעדרותו לא נבעה מזלזול בהליך השיפוטי. * **מניעת עיוות דין:** במידה ולא הוכחה סיבה מוצדקת, על המבקש להראות כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עוול מהותי, וכי יש לו טענות הגנה ראויות שיש בהן כדי לשנות את פסק הדין. ### 2. עקרונות וחידושים משפטיים בפסק הדין #### א. דחיית טענת "שכחה" או היעדרות מהארץ כסיבה מוצדקת בית המשפט חיזק את ההלכה הפסוקה לפיה "שכחה", "טעות" או "חוסר תשומת לב" אינם מהווים עילה מוצדקת לביטול פסק דין. החידוש/הדגש בפסיקה זו הוא **חובת הנאשם לגלות אחריות דיונית**: גם כאשר אדם שוהה בחו"ל, מוטלת עליו החובה לעקוב אחר הליכים משפטיים המתנהלים בעניינו. בית המשפט אינו מקבל את טענת השהייה בחו"ל כ"אליבי" המכשיר את אי-ההתייצבות, בייחוד כאשר הנאשם הוזמן כדין. #### ב. עקרון סופיות הדיון והשיהוי בהגשת הבקשה בית המשפט יישם את **תקנה 44א לתקסד"פ**, הקובעת חזקת המצאה לאחר 15 ימים ממועד המשלוח. נקבע כי שיהוי של חודשיים ממועד חזרת המבקש לארץ ועד להגשת הבקשה (מעבר ל-30 הימים הקבועים בחוק) מהווה פגיעה באינטרס הציבורי של סופיות הדיון. בית המשפט הבהיר כי הגשת בקשה באיחור ללא הסבר משכנע מהווה עילה עצמאית לדחיית הבקשה. #### ג. האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין יעילות הדיון החלטת בית המשפט מדגישה כי "זכותו של נאשם ליומו בבית המשפט" אינה זכות מוחלטת ("אבסולוטית"), אלא כזו הכפופה לחובותיו הדיוניות. ניצול לרעה של הזכות באמצעות אי-התייצבות ללא הסבר מהווה ויתור מכללא על זכות זו. #### ד. "עיוות דין" כעילת חסד (התערבות מתונה בגזר הדין) חידוש/יישום מעניין מצוי בסעיף 15 להחלטה: למרות שבית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הדין (כלומר, ההרשעה נותרה על כנה), הוא בחר להפעיל את סמכותו המהותית כדי למנוע עיוות דין במישור הענישה. * **ההיגיון המשפטי:** המבקש הציג ראיה מאוחרת לתיקון המחדל (רישיון רכב תקף). * **התוצאה:** במקום לבטל את פסק הדין, בית המשפט "תיקן" את גזר הדין באופן שיהפוך את הפסילה על תנאי לחופפת במקום מצטברת. זהו שימוש ב**שיקולי מידתיות** – איזון בין החומרה שבהתנהגות הנאשם (אי-התייצבות) לבין העובדה שהעבירה תוקנה והענישה צריכה להיות סבירה ומידתית. ### סיכום ההחלטה מדגישה כי בתי המשפט לתעבורה יגלו "יד קשה" כלפי נאשמים המזלזלים בזימונים לדיון, גם אם הנימוק הוא שהות בחו"ל. עם זאת, קיים פתח משפטי לתיקון תוצאות עונשיות קשות במידה והנאשם מוכיח כי המחדל (אי-תקינות הרכב) הוסר, גם אם לא הוכחה עילה לביטול ההרשעה עצמה. ההחלטה מאזנת בין צורכי המערכת לבין עשיית צדק פרטני.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפליליתקנות התעבורה

תת"ע 8927-09-25 שאדלי נסאר נ. מדינת ישראל, תעבורה (14.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית