ע"ש 195/97

תקציר

היועץ המשפטי לממשלה הגיש בקשה לתיקון תנאים מקפחים בחוזה בנק לאומי לפתיחת חשבון עו"ש, המשפיע כמעט על כל הפרטים בחברה הישראלית לניהול הכספים השוטפים. פסק הדין בחן את התנאים המבוססים על חוק החוזים האחידים, תוך התמקדות בהוגנות בהקשר הכלכלי, המוסרי והחברתי. בית המשפט מצא מספר סעיפים מפלים, כמו המונח המאפשר לבנק לאומי להחיל תנאים על כל חשבון עתידי ללא הסכמה נוספת של הלקוחות, המגביל את חופש הלקוח לנהל משא ומתן על התנאים. זכותו של הבנק לבטל או לצמצם באופן חד-צדדי מסגרות אשראי נבחנה גם בשל פגיעה אפשרית בלקוחות; פעולות כאלה דורשות סיבה מוצדקת והודעה נאותה. סעיפים אחרים נמצאו כפוטרים את הבנק באופן בלתי הוגן מהתחייבויות שונות - במיוחד במקרים כמו טעויות תקשורת בפקס או בטלפון, או פעולות המטופלות באמצעות בנקים כתבים, העלולות לפגוע בלקוחות. סעיפים שונים בוטלו בשל היותם רחבים מדי, והעניקו לבנק כוח מופרז על נכסי הלקוחות, לרבות חשבונות מט"ח, קיזוז ושעבודים. הוראות המאפשרות שיתוף מידע של לקוחות עם חברות בקבוצת הבנקים נתפסו כחודשניות ומפרות נורמות פרטיות. בית המשפט הדגיש כי חוזה לא צריך להעביר את נטל ההוכחה ללקוח בתביעות רשלנות, שכן לבנקים יש גישה למשאבים רבים יותר. ככלל, בית המשפט התעקש על הסכמה משמעותית והדגיש את הצורך בהגנה על זכויות הלקוח לאורך כל החוזה, תוך הטלת שינויים והסרת סעיפים שמנעו מהלקוחות יחס הוגן, שקיפות או הגדילו את הנטל הכלכלי שלהם שלא בצדק. הבנק חויב לתקן את החוזה ולשאת בחלק מההוצאות המשפטיות הנובעות מההליך.