עב"ל 10501-05-21

תקציר

פסק דין זה קשור לערעור על פסק דין שדחה את תביעת העובד להכיר בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי פסק בעבר לטובת העובד, אך המוסד לביטוח לאומי ערער, והתיק הוחזר לבית הדין האזורי להמשך בירור. לאחר מכן מינה בית הדין האזורי מומחה רפואי להערכת מצבו של העובד. חוות הדעת של המומחה והתשובות לשאלות ההבהרה הביאו את בית הדין האזורי לדחות את תביעת העובד, מה שגרם לעובד לערער. הסוגיה המרכזית בפסק דין זה היא האם יש לתקן את נוסח שאלת ההבהרה שהופנתה אל המומחה הרפואי. השאלה מבקשת לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין אירוע מקרי בעבודה לבין ליקוי הגב של העובד. המוסד המייצג את המעסיק ביקש לשנות את נוסח השאלה, בטענה כי הדבר עלול לבלבל את המומחה. העובד טען כי די בנוסח הנוכחי וכי יש לקבל את הערעור שכן המומחה כבר הצביע על החמרה זמנית בתנאי. השופטים קיבלו חלקית את בקשת המוסד, והודו באי דיוק בהחלטתם הקודמת. הם קבעו כי יש לנסח מחדש את השאלה כדי להבהיר כי יש להעריך את האירוע התאונה בגין פגיעה פיזיולוגית, אובדן כושר עבודה או צורך בטיפול רפואי. השאלה המתוקנת נמסרה, והמומחה הונחה בנפרד. פסק דין זה מדגיש את הצורך בבירור מדויק שיבטיח הערכה מקיפה של השפעת האירוע התאונתי, תוך הבחנה בינו לבין פגיעות עבודה על רקע מיקרוטראומה או מחלות מקצוע. עוד קבעו השופטים כי נזק פיזיולוגי הנובע מאירוע תאונתי, גם אם זמני, יכול להוביל להכרה בפגיעה בעבודה, בתנאי שהיא גורמת לאי כושר בעבודה או מחייבת טיפול רפואי. השאלה המתוקנת נועדה לקבל חוות דעת מדויקת יותר מהמומחה הרפואי, אשר תסייע לקבוע האם יש להכיר באירוע התאונה של העובד כפגיעה בעבודה.