בר"ע 495/09

תקציר

לאחר עיון בחומרים, נדחתה הבקשה להעברת סמכות השיפוט מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בירושלים. ההחלטה התבססה על הממצא העובדתי לפיו התובעים הועסקו באזור תל אביב, דבר המבסס את סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב. למרות הסכמתה הראשונית של הנתבעת לסמכות השיפוט בירושלים באמצעות הגשת תביעה שכנגד, הנורמות המשפטיות מחייבות סמכות שיפוט כדי לדבוק במקום העבודה. בית המשפט קבע כי בית הדין האזורי בתל אביב הוא המקום המתאים, בהתבסס על מקום העסקתם של התובעים, והדגיש כי ההחלטה אינה בלתי צודקת, בהתחשב בכך שכבר נקבע מועד לדיון הוכחות בתל אביב, שלא כמו בירושלים. בפסק הדין הובהר כי במקרים בהם מעורבים תובעים מרובים העובדים בתחומי שיפוט שונים, על נשיא בית הדין הארצי לעבודה לקבוע את המקום המתאים להבטחת יעילות ועקביות, בהתאם לתקנה 6, שמטרתה לאחד תביעות קשורות בבית משפט אחד. דחיית הבקשה נעשתה ללא הטלת הוצאות, והומלץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב לשקול לזרז את דיון ההוכחות. ההחלטה, שהתקבלה ללא נוכחות הצדדים, תועבר אליהם בהמשך.