מ"ת 41353-05-12

תקציר

המשיב מואשם בשורה של עבירות, ובהן קשירת קשר לביצוע פשע, קשירת קשר לביצוע עוון, פעילות אסורה ברכוש, ניסיון להחדיר ולהעביר חפץ אסור לבית סוהר ומרמה. נוכח אופי האישומים, ביקשה התביעה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. עם זאת, בית המשפט הורה על תסקיר מעצר כדי להעריך את המסוכנות הנשקפת מהמשיב ולבחון חלופות מעצר. נבחנו מספר חלופות, ובהן מעצר בית בביתו של המשיב עצמו ובבתיהם של שני ידידי משפחה – תחילה גב' אמירה באסם, ולאחר מכן אבו חרב באסם ואשתו נדא משארקה. שירות המבחן מצא כי אפשרויות אלה אינן מתאימות, שכן הוא לא סבר כי למי משני האנשים יש סמכות לפקח על המשיב באופן יעיל. בית המשפט שקל גם את מעצרו של המשיב במרכז לטיפול בהתמכרויות, אך גם אפשרות זו נדחתה בטענה שאינה ראויה משום שלמשיב אין עבר של התמכרות לסמים. נבחנו בקפידה מסוכנותו של המשיב, היעדר עבר פלילי, נסיבות המקרה וחלופות המעצר. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, אך ציין גם כי מדובר בניסיונות בלבד ולא בעבירות של ממש - טלפונים ניידים נועדו להברחה לבתי כלא עבור אסירים ביטחוניים, אך הדבר לא צלח. כמו כן, נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של המשיב, חיי משפחתו ומצבו הבריאותי. החלופות שהוצעו כללו פיקוח אלקטרוני וכן פיקוח אנושי של שני אנשים – אבו חרב באסם ואשת המשיב, נדא משארקה – שהסכימו ונראה כי הבינו את חומרת אחריותם. בסופו של דבר הכריע בית המשפט לטובת שחרור המשיב למשמורת מפקחים אלה, בתנאים מחמירים. המשיב הושם במעצר בית מלא, תחת פיקוח אלקטרוני, ונדרש לשלם פיקדון כספי ולהעמיד ערבויות עצמיות וצד ג'. נאסר קשר עם מעורבים אחרים בפרשה, וכך גם השימוש בטלפון. ההחלטה התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, ולאור העובדה שהמשיב כבר היה במעצר שבעה חודשים, ומשפטו טרם החל. הצו עוכב ב-48 שעות כדי לאפשר את הסדר הערבויות, ולתביעה ניתנה הזדמנות להגיב.