עת"מ 45392-01-23

תקציר

רשות ניירות ערך הטילה עיצום כספי על חברת החשמל (החברה) בגין אי מינוי יו"ר דירקטוריון, לפי סעיף 363א(ב)(2) לחוק החברות. החברה עתרה לבית המשפט בבקשה לבטל את הסנקציה, בטענה כי לרשות אין סמכות להטיל אותה, וכי ההחלטה אינה סבירה משום שהחברה אינה יכולה למנוע את ההפרה בשל חוסר יציבות פוליטית ותלות בגורמים חיצוניים. בנוסף, טענה העותרת כי עשתה כל שביכולתה למנוע ולתקן את ההפרה. בית המשפט הקדים את ניתוחו בציינו את תפקידה של הרשות כרגולטור פיננסי, ואת סמכויותיה להטיל סנקציות בגין הפרות מסוימות, לרבות כאלה הקשורות לממשל תאגידי. בית המשפט קבע כי לרשות נתונה הסמכות להטיל את הסנקציה, שכן החברה כפופה לשני מקורות חקיקה נפרדים המחייבים אותה למנות יו"ר: סעיף 94(א) לחוק החברות וסעיף 24(א) לחוק החברות הממשלתיות. החובה לפי חוק החברות חלה על החברה כתאגיד מדווח, ולא בוטלה בחוק החברות הממשלתיות. כמו כן, מטרת העיצומים הכספיים ככלי אכיפה מינהלי היא להגביר את הציות לכללי הממשל התאגידי, והחברות הממשלתיות אינן פטורות מכך. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הרשות להטיל את הסנקציה הייתה סבירה. היא דחתה את טענת החברה כי אין ביכולתה למנוע את ההפרה, והדגישה כי על חברי הדירקטוריון להפעיל שיקול דעת עצמאי ולפעול לטובת החברה. בית המשפט ציין כי פעולות החברה היו מצומצמות ולא חרגו מעבר לפנייה אחת לרשות החברות הממשלתיות ופנייה לשרים, ולכן אינן מצדיקות את החרגת ההחלטה להטיל את הסנקציה ממתחם הסבירות. יתר על כן, הרשות פעלה באופן סביר בכך שהעניקה לחברה זמן משמעותי לתיקון ההפרה וניהלה הליך תקין בו נשמעו כל הצדדים. לבסוף, ציין בית המשפט כי אמנם ניתן היה להפחית עוד יותר את סכום הסנקציה בשל נסיבות מיוחדות, אך העותר לא העלה טענה זו. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה, שכן לרשות הייתה סמכות חוקית להטיל את הסנקציה והחלטתה הייתה סבירה.