ה"פ 5429-09-15

תקציר

המבקשים, בעלי בניין בתל אביב, עתרו לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי לפיו למשיבים אין זכות חוזית לממש הלוואה המובטחת במשכנתא על הבניין. המבקשים טענו כי המשיבים לא הסבירו לגב' בנימין את השלכות חוזה ההלוואה, שחתמה עליו מבלי להבין את תנאיו, ובכך הותירו את החוזה בטל. עוד נטען, כי המשיבים היו מודעים לכך שההלוואה מיועדת לפרויקט נדל"ן בירושלים, אך לא פעלו בתום לב להשגת ביטחונות נוספים להלוואה, וכי הריביות שנגבו אינן חוקיות וחורגות מהשיעורים המרביים הקבועים בחוק. המשיבים הכחישו טענות אלה וטענו כי המבקשים קיבלו את כספי ההלוואה והרחבות נוספות תוך ידיעה מלאה של התנאים, לרבות שיעורי הריבית. בית המשפט מצא כי טענות המבקשים לא היו נתמכות ברובן וכי הסכם ההלוואה המקורי היה תקף. בית המשפט קבע כי חתימתה של הגב' בנימין על החוזה הייתה כדין, שכן היא יוצגה על ידי עורך דין והחוזה כלל הוראות ברורות שהמבקשים הודו בהבנתן. עוד מצא בית המשפט כי המבקשים קיבלו את סכום ההלוואה ולאחר מכן ביקשו הארכה, דבר המעיד על מודעותם לתנאים. באשר לשיעורי הריבית, קבע בית המשפט כי הם חורגים מהשיעורים המרביים המותרים בחוק והורה להפחיתם למקסימום הקבוע בחוק. בקשת המבקשים לבטל את הזכות החוזית למימוש המשכנתא נדחתה אפוא, אך הריבית הוגבלה למקסימום החוקי. המבקשים חויבו לשלם הוצאות בסך 90,000 ₪ בתוך 30 יום.