ע"ו 11869/09

תקציר

מדובר בערעור על ההחלטה לדחות על הסף את בקשתו של נכה משוחרר לפיצויים. המערער, ששימש כמחסנאי, טען כי הפגם בעיניו נגרם עקב שירותו הצבאי, וטען תחילה כי תנאי שירותו הובילו לפגם. תביעה זו נדחתה על ידי קצין התגמולים, וגם ערעורים נוספים לוועדת הערר ולבית המשפט המחוזי לא צלחו, שכן לא הוכח הקשר הסיבתי בין שירותו לבין הליקוי. לאחר מכן הגיש המערער בקשה לעיון חוזר, תוך הצגת חוות דעת רפואית חדשה כ"ראיה חדשה" אשר ייחסה את הפגם לאירוע בו נפל ארגז על עינו במהלך השירות. פקיד התגמולים דחה בקשה זו, וועדת הערר דחתה את הערר הבא על הסף. המערערת טענה כי יש להפוך את ההחלטה שכן היא סותרת את כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק הנכים, בעוד שהמשיב הגדיר אותה כניצול לרעה של הליכי משפט. בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית החדשה מהווה טענה עובדתית חדשה ולא ראיה חדשה, שכן היא מסתמכת על אירוע אחר לגמרי. ההחלטות הקודמות כבר קבעו כי תנאי השירות לא גרמו לפגם, וטענה חדשה זו, המגובה בחוות דעת רפואית, היא ניסיון לעקוף את תקופת ההתיישנות ואין להידרש אליה. בית המשפט הסכים עם המשיב, דחה את הערעור והדגיש כי לפרשנות המרחיבה של "ראיות חדשות" יש גבולות, במיוחד כאשר מדובר בהצגת טענות עובדתיות חדשות. משכך, נדחה הערעור, מה שחיזק את הקביעות הקודמות לפיהן נכותו של המערער אינה קשורה לשירות.