בר"מ 1962/06

תקציר

המבקשת, בעלת דירת שני חדרים בחיפה, השכירה אותה לגב' מיניה צ'רניאק ולנכדה ארקדי עד שנת 2001, מועד פקיעת החוזה. לאחר מותה של גב' צ'רניאק, ארקדי המשיך להתגורר במקום, תוך הפרה לכאורה של תנאי השכירות ושהייה עודפת. המבקש פתח בהליכים משפטיים נגד ארקדי, החליף את המנעולים, אך לא שכר שוב את הדירה עד שנת 2005. לאחר שביקש את אישור העירייה באותה שנה, גילה המבקש כי חויב בארנונה מאז פטירתה של גב' צ'רניאק בשנת 2000. הוא טען כי ארקדי צריך להיות אחראי עד שהדירה תושכר מחדש, אך העירייה, שציינה כי ארקדי רשום בדירה אחרת, חייבה את המבקש מספטמבר 2001. ועדת הערר ובית המשפט לעניינים מנהליים פסקו שניהם נגד המבקש, בהסתמך על היעדר ראיות מספיקות לכך שארקדי התגורר בדירה מעבר לתקופת השכירות. בית המשפט ציין כי הדירה נותקה משירותים והוגדרה ריקה, והותירה את השליטה בידי המבקש. המבקש ביקש רשות ערעור, בטענה שהאחריות העירונית מוטלת על ארקדי עד שיודיע להם רשמית על הפינוי. עם זאת, טענה זו נדחתה, תוך התייחסות לחוקים המחייבים אחריות מס לבעל הנכס אלא אם כן נאמר אחרת. בית המשפט לא מצא בסיס לערער על הממצאים הקודמים, אישר את הקביעות העובדתיות ודחה את הערעור, תוך הדגשת חבות המס של הבעלים. לא נפסקו הוצאות.