ע"א 79/76
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שביטל חלקים מפסק בורר בעילה של חריגה מסמכות. הערעור סובב סביב שלוש שאלות מרכזיות. ראשית, פרשנות החלטת בית המשפט המחוזי בדבר היקף סמכותו של הבורר. שנית, האם לבית המשפט סמכות לאשר פסק בוררות למרות שהבורר חרג מסמכותו, ואם כן, האם ראוי במקרה זה לעשות כן. לבסוף, פרשנות החוזה בין הצדדים וגבולות סמכותו של בית המשפט להשלים פרטים חסרים. בית המשפט העליון קבע כי הבורר לא חרג מסמכותו, אך גם אם כן, לבית המשפט יש סמכות לאשר את פסק הבוררות אם לא נגרם עיוות דין. במקרה זה, אישור פסק הבוררות לא יגרום לעיוות דין, שכן העניינים שלא נכללו בהחלטת בית המשפט המחוזי היו צריכים להיפתר ממילא באמצעות בוררות. בנוסף, הבוררות התנהלה בהגינות, והמשיבה הסכימה למינוי הבורר. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל אפוא, ופסק הבוררות המקורי עומד בעינו. המשיב נדרש לכסות את הוצאות המערערים הן בהליכים בבית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי.
חקיקה מקושרת
ע"א 79/76 ג'ולייט ו-שלום מרציאנו נ' סימון בן שושן, עליון (3.8.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.