עת"מ 2033/12

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. הוא קבע כי יש לקבל את העתירה ולפסול את הצעתה של רמת. פסק הדין של השופט מתבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, הוא מוצא כי הן רמת והן מחלקת עבודות ציבוריות התנהלו באופן לא תקין במהלך הליך המכרז. רמת לא פעלה בשקיפות בכך שלא ציינה בבירור כי הצעתה כוללת פרויקט שאינו מקפיד על תנאי הסף שהותוו במכרז. בנוסף, מחלקת עבודות ציבוריות לא בחנה כראוי את הצעתה של רמת לפני פתיחתה, מה שהוביל לניסיון להצדיק בדיעבד את הצעתה של רמת. עוד טוענת השופטת כי מהות הפרויקט של רמת, "תחנת האומה" בירושלים, אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות שנקבעו במכרז לפרויקטים של תשתיות תחבורה. חלוקת הפרויקט לרכיבים בודדים כדי לעמוד בתנאי הסף של 200 מיליון שקל תהווה תקדים מסוכן, שיוביל לעמימות ומורכבות במכרזים עתידיים. גישה זו תפגע בשוויון ובתחרות בין המציעים, כמו גם בבהירות וביציבות דיני המכרזים. השופט מדגיש כי פרשנות המכרז צריכה להיות לטובת יציבות המכרז וכנגד פרשנויות כפויות ומלאכותיות, גם אם היא מניבה רווח כספי קצר טווח. הפגיעה בטוהר הליך המכרז והפגיעה הפוטנציאלית בתחרויות עתידיות מצדיקות תוצאה זו. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי פעולות מחלקת עבודות ציבוריות ורמת רמת היו עלולות להרתיע מציעים פוטנציאליים שחשו שאינם עומדים בתנאי הסף, ובכך לפגוע בעקרון השוויון בין המתחרים. כדי לשמור על הגינות הליך המכרז, יש לפסול את הצעתו של קבלן שאינו מקפיד על התנאים. לסיכום, השופט ורדי מקבל את העתירה, מבטל את זכייתה של רמת, ומחזיר את העניין לוועדת המכרזים לדיון נוסף. המשיבים נדרשים לשלם ללינום, העותר, 11,600 ₪ כל אחד שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה נועד לשמור על תקינות הליך המכרז, להבטיח שוויון הזדמנויות למציעים ולשמור על הבהירות והיציבות של דיני המכרזים בישראל.