תמ"ש 7161/05

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת מזונות שהגישה אישה בת 28 נגד בעלה בן ה-29. השופטת מתמקדת תחילה בתום ליבה של התובעת, ומציינת כי התנהגותה לאורך כל ההליך מטילה ספק ביושרה. האישה לא גילתה כי בעלה אושפז במהלך דיון לצו הגנה, וכן ניסתה לטפל בתביעת המזונות בהעדרו. השופטת רואה בכך חוסר תום לב שיש בו כדי לשלול את טענתה. כמו כן, השופטת מדגישה את עקרון השוויון ותום הלב בדיני המזונות, ומציינת כי יש להביא בחשבון את פוטנציאל ההשתכרות של התובע, מתנדב צעיר ומוכשר במשטרה, בעת קביעת המזונות. השופטת אינה משתכנעת מרצונה של התובעת להתפייס עם בעלה, וסבורה כי פרידתם היא הדדית. לאחר מכן עובר השופט לדון בפרטי התביעה על פי הדין השרעי, החל על בני הזוג. על פי חוקי השריעה, כדי שאישה תהיה זכאית למזונות, עליה להינשא בתוקף ולמלא את חובת אל-אחתאבאס, שהיא חובתה להקדיש את עצמה לבעלה. השופטת טוענת כי התובע אינו מקיים חובה זו, והמניעה לחיים משותפים היא הדדית. עוד מציינת השופטת כי התובעת לא הוכיחה די הצורך בדמי מזונות, מה גם שהיא כבר מקבלת דמי אבטלה ומשתמשת בהם לפרנסת אמה. יתר על כן, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות ליכולתה של הנתבעת לשלם מזונות, ואף לא הוכיחה את תביעות הרכוש המשותף שלהם. לפיכך, מסיק השופט כי יש לדחות את התביעה, שכן נישואיהם הקצרים של בני הזוג, היעדר ילדים והיעדר רכוש משותף, יחד עם המלצת בית הדין השרעי לגירושין, מצביעים כולם על דחיית התביעה. השופט אינו מורה על הוצאות כלשהן ומאפשר לפרסם את פסק הדין ללא צו איסור פרסום, אך תוך הסרת שמות הצדדים ופרטיהם.