ת"א 29509-05-23

תקציר

פסק הדין דן בדיני ההתיישנות בתביעות אזרחיות, תוך הדגשה כי יש להגיש את עילת התביעה בתוך שבע שנים מיום היווסדה. במקרה דנן, טענות התובעת בדבר תשלומים ששולמו בשנים 2009-2010 בגין רכישת קרקע והסכמי קומבינציה עברו בהרבה את תקופת ההתיישנות. בית המשפט דוחה את טענות התובע כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות החל מסיום ההליכים המשפטיים בשנת 2017 או 2018, שכן אין הצדקה לשיהוי כזה. העובדות שאין עליהן עוררין מלמדות כי עילת התביעה קמה הרבה קודם לכן, בידיעתו המלאה של התובע וביכולתו לפעול. גם אם ניקח בחשבון את התאריכים האחרונים האפשריים, התביעות התיישנו בפברואר 2023 לכל המאוחר. כמו כן מתקיימים העקרונות העומדים מאחורי חוק ההתיישנות, המבטיחים את זכויות הנאשם להגן על עצמו ושומרים על המשאבים השיפוטיים. מאחר שהתביעה נדחית מחמת התיישנות, נדרש התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 30,000 ₪. מוזכרת גם זכות הערעור. ההחלטה היא סופית, בהיעדר שני הצדדים.