ת"א 41232-03-16

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש בקשות לתיקון כתבי התביעה בשלוש תביעות נפרדות בנוגע לתשלום פיצויי הפקעה בגין מקרקעין ששימשו לתיחום כביש 531. התביעות דורשות תשלום של "פיצויי סבל" לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל. השאלה המרכזית היא האם התובעים זכאים לפיצוי בגין קרקע שהופקעה לפני שנת 2005, כפי שעומדים כיום הקריטריונים של שר התחבורה לפיצוי - המגבילים את התוקף בדיעבד. על בית המשפט להחליט אם לאפשר את התיקונים, בהתחשב בדרישות הפרוצדורליות ובזכותם של התובעים למשפט הוגן. בתביעת גנצר מתיר בית המשפט תיקונים הנוגעים לאפליית בעלי חלקות אחרים ולתחולת חריג בקריטריונים לתשלומים, אך דוחה תיקונים המבוססים על הפקעה משנת 1998, איחור ברישום הערת אזהרה והסכם פשרה, בשל שיהוי בלתי מוצדק או חוסר ראיות. בתביעת רייס מותרים תיקונים בגין הפליה ותביעת ירידת ערך תלויה ועומדת לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, כאשר הוצאות ייגבו מהתובעים בגין שיהוי. בתביעת בריל ניתנים תיקונים בגין הפליה וטענת ירידת ערך תלויה ועומדת, אך נדחים בשל איחור ברישום הערת אזהרה, הפקעה משנת 2006, הסכם המחריג את התובעים מקריטריונים והפקעה משנת 1998, מטעמים דומים לטענת גנצר. על התובעים להגיש הצהרות מתוקנות תוך 21 יום, והנתבעים רשאים להגיש הגנות מתוקנות תוך 60 יום מקבלתן. התובעים חויבו בסך כולל של 5,400 ₪ בהוצאות בגין הבקשות, המתחלקות שווה בשווה בין שני הנתבעים בכל תביעה. התיקים מועברים להמשך טיפול בשופטת חנה קיציס, כאשר פגישה מקדמית נקבעה ל-12 במרץ 2020.