ת"ד 2855-05-21

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת תאונת דרכים שגרמה לחבלות של ממש בנסיבות של נהיגה פרועה, אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה והתנהגות שגרמה נזק. הולכת הרגל נפצעה באורח קשה ואושפזה עד למותה חודשים לאחר מכן. בהתחשב בנסיבות התאונה, נקבעה רשלנות הנתבעת כנמוכה עד בינונית. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות ובתוצאותיהן, אך נתן משקל לרשלנות התורמת של הולך הרגל, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולהמלצות תסקיר שירות המבחן, שהמליץ שלא להטיל מאסר בפועל. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך 3 שנים ופיצוי בסך 10,000 ₪ למשפחת הקורבן. גזר הדין נועד לאזן בין גמול, מניעה, הרתעה ושיקום תוך התחשבות באינטרס הציבורי ובפרטי המקרה הספציפיים. הנאשם הוזהר מפני התנאים המחמירים של עבודות השירות, אשר אם יופרו יביאו לריצוי יתרת תקופת המאסר כמאסר מלא. הן לתביעה והן להגנה יש זכות לערער על גזר הדין בתוך 45 יום.