ע"א 261/84

תקציר

במקרה של הפקעת מקרקעין בחן בית המשפט העליון את הזכאות לפיצויים כאשר קרקע נרכשת בכפייה לצרכי ציבור. בתחילה מכר יצחק חנניה את חלקו בחלקה לשמעון רפאלי לאחר שנרשמה הערת אזהרה על הפקעה. רפאלי, שלא ידעה על מלוא היקף ההפקעה, בנתה על הקרקע רק כדי לעצור את הבנייה בצו בית משפט. בית המשפט המחוזי פסק לטובת חנניה, וקבע כי הפיצויים היו שייכים לו בהיותו הבעלים הרשום בעת פרסום הודעת ההפקעה. רפאלי ערערה וטענה למועד מאוחר יותר לזכות לפיצוי או להמחות זכות זו באמצעות העסקה. בית המשפט העליון הבהיר כי הזכות לפיצויים קמה עם ההודעה לפי סעיף 5, וסימן את חנניה כזכאי, למרות שרפאלי הוטעה לגבי היקף ההפקעה. בית המשפט קבע כי מלשון החוזה משתמעת המחאת זכויות פיצויים, ובכך הגיע למסקנה כי רפאלי זכאי לפיצוי, ואם חנניה התקשר אחרת, הוא עשוי לתבוע פיצוי באמצעות תביעות חוזיות. ההחלטה הדגישה את הפשטות והבהירות המשפטית בזיהוי מקבל הפיצוי החוקי, וכן פסקה להחזר הוצאותיה המשפטיות של רפאלי.