עמ"ת 20794-07-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בקבילות ראיות בדמות שיחות טלפון מוקלטות הקשורות לעבירות סמים. ההגנה טענה כי הראיות חלשות, ויש לפסול את השיחות כראיה שמיעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי השיחות, שתיאמו עסקת סמים בלשון הווה, היו חלק מהמעשה עצמו ולכן היוו res gestae, מה שהופך אותן לקבילות כראיה נסיבתית. למרות חילוקי דעות מסוימים בנקודות ספציפיות, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא להורות על חלופת מעצר, בשינויים מסוימים. התנאים החלופיים כללו הוספת מפקח לצד אביו של המערער, הגדלת הערבויות הכספיות ובירור זמינותם של המפקחים לקשר עם המשטרה. בנוסף, נאסר על המערערת להחזיק מכשירי קשר ולגשת אליהם ללא נוכחות מפקח. על ההגנה הוטל להציע מנגנון שיבטיח את עמידתו של המערער, וערעורי המדינה נגד האב ומקומה של החלופה נדחו. ככלל, ערעורו של המערער נדחה, וערעורה החלקי של המדינה התקבל בעניין הערכת חולשת הראיות והתנאים החלופיים. הכרעת הדין הדגישה את קיומן של ראיות לכאורה נגד המערער, המצדיקות מעצר או חלופה, והעניין הועבר לבית משפט קמא על מנת שיורה מחדש על חלופת המעצר בתנאים מחמירים יותר.