עת"א 47908-01-15

תקציר

לאחר עיון בחומר הראיות ושקילת טענות הצדדים, החליט בית המשפט כי יש להיעתר לבקשת העותר לשחרור מוקדם. החלטה זו מבוססת על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט מכיר בכך שבעוד שלאסירים אין זכות טבועה להשתחרר מוקדם, לוועדת השחרורים יש סמכות שיקול דעת להעניק שחרורים כאלה אם מתקיימים קריטריונים מסוימים והאסיר אינו מהווה סכנה לשלום הציבור. במקרה דנן, הציגה העותרת תכנית שיקום ותעסוקה פרטית מקיפה הנותנת מענה לחששות הנוגעים לשלום הציבור. התוכנית, שבית המשפט מוצא אותה מבוססת, מציעה פתרון הולם להפחתת הסיכונים הפוטנציאליים הנשקפים משחרורו המוקדם של העותר. זאת ועוד, בית המשפט מכיר בכך ששירות בתי הסוהר כשל במתן הטיפול הנדרש לעותר במסגרת הכליאה. התנהלותו הפסולה של שב"ס, המאופיינת בהיעדר גישות מכוונות פתרון, מנעה מהעותר להשתלב בקבוצת טיפול מתאימה. עוול זה שקול לטובת היענות לבקשת העותר. בית המשפט מדגיש כי אין לפרש את התנהלותו של העותר במהלך המאסר, לרבות סיועו לאסירים אחרים במימוש זכויותיהם החוקיות, כתסיסה או התנהגות בלתי לגיטימית. תחת זאת, בית המשפט משבח את מעשיו של העותר כמימוש זכויותיו שלו. בסופו של דבר, בנסיבות המיוחדות, מוצא בית המשפט לנכון להתערב בהחלטת ועדת השחרורים ולהורות על שחרורו המוקדם של העותר. החלטה זו מתקבלת מתוך הבנה כי שחרורו של העותר יהיה מפוקח ומותנה בדבקותו בתכנית הטיפול שהציג. ועדת השחרורים נדרשת לקבוע את תנאי שחרורו בתוך 20 יום מיום מתן פסק הדין. פסק דין זה ייכנס לתוקף ביום 22.2.15 בשעה 17:00, או מוקדם יותר אם לא יוגש ערעור.