ת"א 19799-10-22

תקציר

התובעת, אשר רכשה חלקת קרקע מהנתבעת, עתרה לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הדין הקודם בדבר שווי החלקה האמורה, בעילה של מרמה. אלא שהטענה נעדרת שחר. ראשית, הראיות שהציג התובע, לרבות דפי חשבון בנק, הסכם פשרה מתביעה נפרדת ותצהיר של בעל עניין, חסרות את האמינות והחיוניות הנדרשות לעתירה מסוג זה. שנית, התובע לא הוכיח כי לא ניתן היה להשיג ראיות אלה קודם לכן, במהלך ההתדיינות הקודמת, מה גם שחלקן אף היו בידי התובע באותה תקופה. בנוסף, שאלת שווי החלקה נדונה בהרחבה במשפט הקודם, והטענות שהעלה התובע אז היו דומות לאלה שהוצגו כעת. הימנעותו של התובע מהגשת ראיות מרכזיות, כגון הסכם המכר של החלקה, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן, מחלישה עוד יותר את טענתו. עוד צוין בפסק הדין כי טענת התובע אינה מייחסת לנתבע מעשי מרמה כלשהם, אלא מבוססת על ראיות שניתן וצריך היה להציגן במהלך המשפט הקודם. יתרה מכך, התביעה הנוכחית הוגשה שבע שנים לאחר פסק הדין הקודם, וגרמה לנתבע נזק ראייתי, לרבות מותו של עד מפתח. ככלל, אין די בטענות התובע למשפט חוזר, ועל כן התביעה נדחית. כמו כן נדרש התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, בשל האופן המעורפל והמסורבל בו נכתב כתב התביעה, וכן הטענות הרבות שנדחו על ידי התובע.