עמ"נ 24069-06-14

תקציר

המערערת ערערה על היטל השבחה בגין הוספת שטחי שירות לנכסיה. לטענתם, היה על הוועדה המקומית לגבות את ההיטל במועד מוקדם יותר וכי החיוב הנוכחי מהווה שומה חדשה. עם זאת, הרכב השופטים מצא כי המערערת פעלה בהליך שגוי בכך שהגישה בקשה למינוי שמאי מכריע במקום לפנות ישירות לוועדת ערר לפיצויים, כנדרש בחוק כאשר החיוב עצמו שנוי במחלוקת. עוד קבע הפאנל כי סמכותה של הוועדה המקומית מוגבלת לבחינת היטלי השבחה, ועניינים חיצוניים כגון הסכמים, הבטחות או מניעים חורגים מתחומם. זאת ועוד, התעודה שבידי המערערת המאפשרת העברת זכויות לא פטרה אותם מתשלום ההיטל, שכן היא כללה סעיף הקובע כי היא אינה פוטרת את הבעלים מחובות קיימים. הפאנל הסכים עם חוות דעתו של השמאי המכריע כי מקור ההשבחה הוא תכנית רצ/1/1/J, אשר הוסיפה שטחי שירות לנכס. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ביום 27.4.2016.